לשחרר את יגאל עמיר

ארי שמאי אמר בתוכנית “הפטריוטים” (שם מכובס ללאומנים קיצונים מוטרפים, אבל זה לא העניין כאן), שצריך לשחרר את יגאל עמיר, כי גם החוק שמונע את שיחרורו הוא חוק פרסונאלי.

הדברים נאמרו לקול מחיאות כפיים סוערות של הקהל, אנשי יהודה.

האמת היא, שגם אנחנו סבורים שצריך לשחרר את יגאל עמיר. יש לנו רק ויכוח על המועד.

מבחינתנו, זה יהיה לגמרי אנושי, רחום וחומל לאפשר לו להגיש בקשה לקציבת עונשו בשנת 2100. טוב, לא נהיה חמדנים. גם בשנת 2090 זה אחלה.

ואם חלילה יתפגר השרץ הנתעב הזה קודם לכן? אז אופס, פיספסנו. קורה. נכיל את זה.

השאלה החשובה יותר היא מה לעשות עם הפגר?

ותשובת המערכת: לשרוף היטב ולפזר את אפרו לכל רוח בערבות יהודה, למען לא יהיה קברו מוקד לעליה לרגל לכל מיני “פטריוטים”.

ובכל זאת, ארי שמאי עשה מעשה נשגב. הוא נתן השוואה בין יגאל עמיר לביבי נתניהו. זה חוק פרסונלי, וזה חוק פרסונלי.

יצרת חרא למופת, ארי. הצלחת להוכיח שאתה ראוי לשמך. יצירת אומנות חראית שדומה לא ראינו במחוזותינו כבר זמן רב. ולכן תקבל את מדליית הזהב שלנו. אתה, וכל מוחאי הכף, אנשי יהודה.