“ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה” (ישעיהו, פרק ה’, פס’ ז’)

רובכם אינו מכיר אותו. שמו היה שפיק כבהא, והוא היה זמר נחשב במגזר הערבי.

בחודש יולי 2012 התקיימה חתונה של אחד, זקי ג’בארין. הזמר האהוב הוזמן לשיר בחתונה, אלא שלא יכול היה עקב התחייבויות קודמות.

בעיניו של אח החתן, חאלד ג’בארין, זה פשע בלתי נסלח, ובכך נגזר גורלו של הזמר האומלל.

שפיק כבהא נרצח בעת שחזר מהופעה אור ליום 22 באוקטובר 2013, והרצח פוענח מיד ובסמוך לכך.

רק עתה, 9 שנים מיום תחילת המשפט, החליטו השופטים להרשיע את חאלד ברצח.

עד הכרעת הדין התקיימו 113(!) ישיבות.

פותחים השופטים את הכרעת הדין ואומרים “תוצאה זו של שיהוי כבד בהליך אינה ראויה ואנו מצרים על כך“.

גם אנחנו מצרים על כך, שופטינו.

הרעה החולה במערכת המשפט היא הסחבת הבלתי נסבלת.

איננו נוהגים איפה ואיפה, וכשצריך, גם לכם מגיעה מדליה.

לכן, מדליית הארד של השבוע הולכת למערכת המשפט.