סע! סע! סע!
אנחנו מודים. השבוע היה מאתגר במיוחד, מאחר ולקראת הדיון בבג”ץ על ביטול עילת הסבירות, נבחרינו יוצאים מגדרם בניסיונם להטביע אותנו בתוך אמבט של חרא.
בכל זאת, השרה מירי רגב הצליחה להתעלות על כולם, ולהשאיר מאחוריה עננת צחנה שעל ידה כל תשפוכת השרים מריחה לנו כמו בושם של DIOR.
כך, באירוע שהתקיים בתל השומר בנוכחות שר הבטחון נראים מספר אנשים, ככל הנראה מאבטחי השב”כ, חוסמים את הרכב של ירום הודה.
השרה נשמעת שם דורשת מהנהג שלה “סע! סע! סע!”
הנהג האומלל אומר לה שהוא לא יכול, שהוא ידרוס, אבל השרה בשלה “סע! סע! סע!”
הנהג אומר לה: מצלמים פה, אבל השרה לא מתרשמת: “סע! סע! סע!”
אחר כך נשמעת השרה אומרת שהמאבטח מושתן.
אנחנו לא כל כך מתמצאים בשתן, הגם שאין בידינו ספק שזה הנוזל שזורם למירי רגב בעורקים, המומחיות שלנו היא בחרא, כידוע.
בואו רגע נבחן את האירוע בפן הפלילי:
סעיף 30 לחוק העונשין קובע כי:-
“המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה”
עונשו של המשדל דינו כדין עונשו של המבצע הראשי.
אך למזלנו הרב, הנהג לא ביצע את הוראת השרה, ולא דרס את האנשים, לכן השרה איננה בבחינת “משדל”. ואולם, יש לנו בספר החוקים עוד עבירה שנקראת “ניסיון לשידול” שנועדה בדיוק למקרים האלה שבהם השידול לא עלה יפה ולא בוצעה העבירה העיקרית (סעיף 33 לחוק).
בדרך כלל אתר חרא.ישראל מעלה על נס את פועלם של החארות שעשו לנו את השבוע, אבל השבוע עשינו גם את חובתנו האזרחית והגשנו תלונה במשטרה.
כי מה לעשות? לפעמים כשאתה כל כך חרא, המקום הראוי לך הוא לנקות חרא בנווה תרצה.
אנחנו מבטיחים לדבר עם הנהלת שב”ס על מנת שתאפשר לך לקשט את התא שלך במדליית הזהב השבועית שלנו.
אה, וביקורי משפחות – רק פעם בחודשיים. כן?
תגובה אחת
ולמי שתהה איך מופעים ביזאריים של חוסר מודעות – כמו הסרטון המצורף של חיות על הימנעות בגץ לרדת למגרש הפוליטי – מתרקמים ובאים לעולם, הכותרת של הארץ מספקת תשובה המחשה והסבר.
האנשים האלה נמצאים עמוק בתוך תיבת תהודה רעילה, קיצונית וסהרורית. זו גם הייתה עיקר מטרת המחאה, כמו שציין אהוד ברק באחד הסרטונים. לספק ‘מעטפת’ שתגרום להם להרגיש בטוחים ומתונים באופן יחסי. לייצר פסיכוזת המונים שבה הכל הולך. מערכת כאוטית ורגשית שבה אין חשיבות לחוק, לסמכות, לתקדימים, לסדרי דין ולהגדרות שבגץ עצמו קבע בעבר.
אז כשכותרת ראשית בבטאון הבית של השופטים וסביבתם מצהירה/מאיימת שאם חיות לא תפעל לביטול חוק יסוד ולקידום נבצרות של ראש ממשלה מכהן – המבצר ייפול (!!) חלון האוברטון שלה משתנה.
פתאום, לגרור את המדינה לכאוס חוקתי כבר לא נתפס כסכנה – אלא כהזדמנות.
וככה הגענו למצב בו אסתי חיות, שהעיסוק המרכזי שלה הוא שיפוט עובדות ומערכות כללים – מתפארת בהיותה ‘א-פוליטית’. למה? כי חצי מנדט של שמאלנים מופרעים במיוחד זעם עליה אחרי שלא הדיחה את ראש הממשלה אלא רק כינסה סביב אפשרות ההדחה דיון חמור סבר עם 11 שופטים. הטירוף כשיטה.